העובד שעזב את החברה: האם גם ההרשאות שלו עזבו?

העובד סיים את תפקידו. המחשב הוחזר. התג בוטל. בוצעה שיחת סיום. מבחינת משאבי אנוש, התהליך הסתיים.

אבל בעולם הדיגיטלי נשארת שאלה חשובה: האם גם כל הגישה שלו לארגון הסתיימה?

לעובד אחד יכולים להיות עשרות חשבונות

פעם משתמש קיבל חשבון Windows ודואר. היום הסביבה אחרת: Microsoft 365, CRM, מערכת כספים, מערכת ניהול משימות, VPN, מערכות SaaS, כלי שיווק, פורטלים של ספקים, מערכת תמיכה, גישה לשרתים או לענן, ואפליקציות שנרכשו ישירות על ידי מחלקה מסוימת.

חלק מהמערכות מחוברות למערכת זהויות מרכזית. חלקן לא. וזה אומר שסגירת חשבון מרכזי אינה בהכרח מסיימת כל גישה שהעובד קיבל לאורך השנים.

הבעיה אינה מתחילה ביום העזיבה

עובד התחיל בתפקיד אחד וקיבל הרשאות בהתאם. אחרי שנה קודם וקיבל הרשאות נוספות. לאחר מכן עבר מחלקה וקיבל עוד הרשאות. הצטרף לפרויקט זמני, ונוספה עוד גישה.

מעט מאוד תהליכים ארגוניים בנויים סביב הסרת הרשאות בכל שינוי. לכן לאורך זמן יכולה להתרחש הצטברות הרשאות. לא משום שמישהו פעל בזדון, אלא משום שהארגון השתנה.

למה זה משנה?

עיקרון בסיסי באבטחת מידע הוא שמשתמש צריך לקבל את הגישה הנדרשת לעבודתו. לא פחות, אבל גם לא יותר.

• כאשר משתמש מחזיק גישה מיותרת, החשיפה גדלה.
• אם החשבון שלו נפרץ, התוקף מקבל את אותן הרשאות.
• אם עובד מבצע טעות, יותר מידע נמצא בטווח.
• ואם הארגון אינו יודע למפות מי יכול להגיע למה, קשה מאוד להעריך את הסיכון.

יש גם חשבונות שאינם עובדים

חשבון שנפתח לספק. משתמש זמני לפרויקט. Service Account. Administrator ישן. תיבת דואר משותפת. חשבון של מערכת.

לעיתים דווקא החשבונות האלה מסוכנים יותר מבחינת ניהול, כי אין אדם אחד שמרגיש שהם "שלו". הם יכולים להישאר פעילים במשך שנים.

עזיבה מהירה יכולה ליצור נקודת כשל

יש תרחישים שבהם עובד עוזב באופן מתוכנן, ויש אחרים שבהם התהליך קורה במהירות. במקרה כזה, הארגון צריך לדעת אילו מערכות רלוונטיות ומי אחראי לבטל את הגישה. אם צריך להתחיל לחפש את המידע בזמן העזיבה, התהליך כבר נמצא בעמדת חולשה.

HR ו־IT צריכים לעבוד יחד

משאבי אנוש יודעים שעובד מתחיל, מחליף תפקיד או עוזב. IT יודע אילו מערכות קיימות. מנהלים יודעים מה העובד צריך כדי לבצע את תפקידו. כאשר שלושת העולמות אינם מחוברים, נוצרות נקודות עיוורות.

לכן Joiner / Mover / Leaver הוא לא רק תהליך אדמיניסטרטיבי. הוא בקרת אבטחת מידע, ובארגונים רבים הוא גם חלק ממה שCISO חיצוני עוקב אחריו.

ומה לגבי מנהלים ועובדים בכירים?

ככל שלמשתמש יש יותר גישה, החשיבות של ניהול ההרשאות עולה. חשבונות הנהלה יכולים להחזיק מידע רחב. אנשי IT יכולים להחזיק הרשאות ניהול. כספים יכולים לבצע פעולות רגישות. לכן לא כל משתמש מייצג אותו סיכון. בסביבת Microsoft 365 זה בולט במיוחד.

השאלה הפשוטה שקשה לענות עליה

נסו לשאול:

• מי בארגון יכול להגיע למידע הפיננסי שלנו כרגע?
• מי יכול להתחבר מרחוק לרשת?
• לכמה אנשים יש הרשאות Administrator?

אם התשובה דורשת כמה ימים של חיפוש, זו כבר אינדיקציה לכך שיש מקום לשיפור. סקר סיכוני סייבר הוא דרך מסודרת להגיע לתשובות האלה.

ניהול הרשאות עם מרום סייבר

מרום סייבר מסייעת לארגונים לבחון ניהול זהויות והרשאות כחלק מתמונת הסיכון הכוללת. זה חלק משירותי אבטחת המידע וייעוץ הסייבר שלנו.

המטרה אינה לחסום עובדים. המטרה היא לוודא שהגישה נשארת תואמת לתפקיד ולצורך.